הסדנה לשימור טרקטורים "שועלי"

אנשי הסדנה, כולם "משוגעים לדבר" עושים במלאכה בהתנדבות, נותנים שירות שיחזור ושימור מיכון למוזיאונים ואתרים נוספים בארץ, ביניהם: בית המשאבות בחפצי בה, המכאניקה במקוות ישראל, בית הבאר בנתניה, באר עדן במזכרת בתיה, מצפה גבולות, פרדס מינקוף – אתר הפרדסנות, גשר הישנה – חוויית נהריים ועוד.

בכך מגיע לידי ביטוי הניסיון הרב שנצבר במערכת המפעילה את הסדנה לשימור. כמו כן שוחזרו בסדנה טנדר נוטרים משנת 1934 ומשאית בריטית ששירתה לימים את ההתיישבות החדשה בארץ ועוד.

אחת לשנה, ביום ירושלים יוצאת תהלוכה של טרקטורים ששוקמו בעין שמר להשתתף בחגיגתה של העיר מטעם ההתיישבות העובדת. אנו עורכים מידי שנה הדגמות ותהלוכות חיות עם הכלים הישנים בכל אזורי הארץ לפני מאות ואלפי צופים.

עובדי הסדנה בתמונה קבוצתית

רן חדוותי , אברהם שחם (אב) , הדר שחם(בן) , בני אדר , אילן צור, יהודה שחם , גבי , זכריה , חגי פרידמן , אייל , ירון ניסנקורן (אב) , אור ניסנקורן (בן ) , יקיר ניסנקורן (בן דוד) , אורי , שי רגב , דוד אייזנר.

 

 

 

פרוייקטים בביצוע סדנת שועלי בישראל


קטר נהריים

העבודות להקמת תחנת הכוח בנהריים התנהלו בין השנים 1927-1932. לצורך יעול העבודה רכש מייסדה של חברת החשמל ומנהלה הראשון,פנחס רוטנברג, 10 קטרי רכבת מעודפי הצבא הבריטי והניח רשת פנימית של מסילות רכבת. הקטר יוצר בשנת 1917 בעיר LEEDS שבאנגליה ע"י חברת HUNSLET. בראשית שנות ה90 זוהה שלד בקטר
בחלוד בשטח ההפקר בין ישראל וירדן.
השלד שופץ ע"י הסדנה בשיתוף סדנאות חברת החשמל. כיום הוא חזר לנסוע ומוצג באתר החצר הישנה.



בית המשאבות בחוות חפציבה

חוות חפצי בה הוקמה בשנת 1906 ע"י "אגודת נטעים" על אדמות שקנה אהרון אייזנברג מיהושע חנקין על גדות נחל חדרה. החווה הייתה חווה חקלאית ונטעו בה פרדסים, כרמי שקדים, זיתים ואקליפטוסים. לצורך שאיבת המים מנחל חדרה עבור המטעים מקים אהרון אייזנברג בית משאבות בו מנוע קיטור בעל עוצמה גדולה ביותר בא"י באותה תקופה. בשנת 1988 שוקם בית המשאבות ע"י המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, בתי המשאבות, על שלושה מתקני השאיבה, המיכון ומערכת השאיבה שוחזרו ע"י הסדנה.




המשאבה בפרדס מינקוב, רחובות

משפחת מינקוב נמנתה על ראשוני רחובות. זלמן מינקוב נוטע את הפרדס הראשון ברחובות בשנת 1904. הפרדס ניטע בצד הדרך שהוליכה מיבנה לעבר רמלה ולוד, בסמוך לפרדס הוקמו מבני הפרדס: חצר מוקפת חומת אבן גבוהה ובה שני שערים – סביב החומה הפנימית ניבנו בית אריזה, בריכת חישוקים, מחסנים, אורווה, חדר אוכל וחדר שירותים לפועלים וכן דירה לשומר. בקומה השנייה היה משרדו של מנהל הפרדס. בתוך החצר נחפרה באר ולידה חדר המנוע. בשעות הלילה נשאבו מי הבאר למאגר קטן וממנו זרמו באמות מים בנויות ובתעלות חפורות להשקיית עצי הפרדס. האיזור כולו עובר שימור ושיחזור ניטע פרדס, שוחזר בית האריזה. לאחרונה התגלתה באר המים, הבנויה אבני גזית מכורכר. כן אותרו משאבה ומנוע ששוקמו והורכבו במקומם ולמעשה שוחזרה במלואה שאיבת המים. המשאבה שוקמה בסדנה ומוצגת באתר פרדס מינקוב.



בית הבאר, נתניה

בית הבאר הוא שריד לחוות פרדס הגדוד, שהתמחתה בגידול הדרים. החווה הוקמה בשנת 1927 כשנתיים לפני הקמת נתניה על ידי חמישה שותפים מהארץ ומחו"ל. החווה נבנתה כחצר מרובעת, שבצידה המזרחי ניצב בית הבאר, ובקומתו העליונה התגורר מנהל החווה. בשאר צדי החצר עמדו מספר מבני משק ובתי מגורים לפועלים. במרכז החצר הייתה הבאר. בית הבאר שוקם בסיוע כספי מעיזבונה של עליזה קרמרמן, שהייתה חברה בעמותה לשימור אתרים וכן בסיוע חברת מקורות.

השיקום בוצע על ידי המועצה לשימור אתרים ועיריית נתניה .במהלך העבודות שוחזרה הבאר הראשונה של חוות פרדס הגדוד.

שיקום המנוע נעשה בסדנה.



קטר מפעל המלח, עתלית

בשנת 1922 הוקם מפעל המלח בעתלית ובו ברכות אידוי מים ויבוש המלח. בראשית נאסף המלח במריצות וסוסים בכדי להביאו למפעל לניקוי וטחינה. עשרות פועלים עבדו במפעל בשנותיו הראשונות. בשנות השלושים הובאו 3 קטרים מסוג Rustone Hornsby שגררו שורה של אמבטיות, הפסים נמתחו בין הברכות. האמבטיות מולאו במלח הקטר גרר אותן
למפעל להמשך הטיפול.




באר עדן , מזכרת בתיה

באר עדן מייצגת תקופה בהסטוריה החקלאית של המושבה מזכרת בתיה. קבוצת "עדן" היתה אגודת מים חקלאית, אשר הייתה פעילה במושבה במשך שנים רבות. בשנות השלושים של המאה העשרים יזמו בעלי הקרקעות באזור את חפירת הבאר , במטרה לטעת פרדסי הדרים. הבאר פעלה על סולר והמנוע היה מנוע דיזל. הייתה בשימוש עד לתחילת שנות ה – 60, אז התחברו החקלאים ל"שיברים" של חברת מקורות. בעלי האדמות תרמו את שטח הבאר לשם שימור מורשת המושבה. עבודות שיפוץ מנוע הבאר הסתיימו בחודש מאי 2003.






בית הבד בשרונה, תל אביב